#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	דיו במראה כחול האם כשר לכתוב בו תפילין ולצבוע בו רצועות. ה. עשה דיו מעפצים לבד, מעפצים וגומא, מעפצים וקנקנתום, מגומא או קנקנתום לבד. מגומא וקנקנתום.	"&nbsp;לכתיבה הבה""ל מחמיר ולרצועות כשר.<br>כתב הגר""א דעפצים לבד לא מיקרי דיו כ""א כשעשוי מב' מינים.<br>כשר כשר ומשכנות יעקב מחמיר בעפצים וקנקנתום בלא גומא. פסול פסול. בה""ל מסתפק והר""מ בנעט מחמיר לכתחילה.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לב עד סעיף יד		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"ו. כתוב בדיו ועליו עפרות זהב או צבעונים ואח""כ העביר דיו מעליהם מה דינו."	"הע""ת ופמ""ג כתבו דלא מהני ובה""ל מפקפק בזה.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לב עד סעיף יד		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"ז. זרק עפרות זהב על הכתב, האם יש בהעברתו משום שלא כסדרן. האם באזכרות מועיל גירוד ומה דעת הש""ך בזה."	"אין בזה משום שלא כסדרן כיון שאינו כותב ורק מעביר ונשאר כתב תחתון. ובאזכרות אסור ואפילו שזרק שלא בקדושת השם ודלא כש""ך.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לב עד סעיף יד		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"ח. שתי אותיות או שני תגין שנדבקו האם כשרים בלא גרירה והאם מועיל לגרור בתו""מ."	"באותיות אם ע""י הגרירה ישאר צורת האות יש מכשירין ויש פוסלין. בתגין הרמ""ע פוסל התגין של האות עצמה ומתיבה לתיבה המאירי מכשיר ומג""א ופר""ח מחמירין וא""ר כתב דרק בדאפשר יש להחמיר. לגרור לגבי כתב מועיל כיון שלא נשתנה צורת האות מקודם. וכן בתגין אפילו של התיבה עצמה ואפילו בתו""מ כיון שלא נשתנה גוף האות.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לב עד סעיף יד		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	ט. ימיני שכתב בשמאל ושולט בשתי שכתב בשמאל מה דינם.	"שולט בשתי ידיו בדעבד כשר. ימיני פסול ואם אין אחרים יניח בלא ברכה.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לב עד סעיף יד		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	י. איך הוא צורת השרטוט. האם צריך שרטוט לשמה בתפילין.&nbsp;<br>יא. מה טעם לצורך השרטוט בתפילין. האם הוא לעיכובא. האם רשאי ואם מגרע לשרטט בדיו או בצבע כל שהוא. איך המנהג כהיום.	"לשו""ע שיטה עליונה ואם רוצה ליפות השיטות ישרטט כל השיטין.<br>לרמ""א למעלה ולמטה ומן הצדדים. וא""צ לשמה. והטעם שאסור לכתוב שלש תיבות בלא שרטוט. לא שרטט כשו""ע או כרמ""א לר""ת בס""ת שפוסל ה""ה בתפילין אבל לדידן דס""ת צריך בכולה שרטוט אין לנו ראיה לפסול בתפילין (בה""ל). שרטט בשיטין ולא בצדדין מצדד הבה""ל שאין להחמיר. לדעת לחח""מ וא""ר בדיעבד כשר בצבע ושו""ת דב""ש מפקפק בזה בצבע שחור משום דיבוק אותיות אא""כ כתב מתחת לשרטוט. וכהיום נוהגים לשרטט בכל השיטין. וטוב לשרטט השיטין לצד השער ולמעלה ולמטה והצדדין לצד הבשר.יב. הלכה למ""מ תפילין נכתבות על (הקלף) ולא על (הדוכסוסטוס) ולא על (הגויל). כותבים במקום (בשר). אם שינה (פסול). קלפים שלנו שאין חולקים אותם יש להם דין (קלף) וכותבים עליהם לצד (בשר), גוררים הרבה לצד (בשר) עד שאין נשאר אלא (הקלף). בדיעבד שלא גרר כל כך דינו (דעת מחה""ש ומשכנו""י להחמיר ובנשמת אדם כתב וכן בחס""ל כ""כ שאין לפסול בדיעבד כיון שעכ""פ נגרר הקליפה הסמוכה לבשר ויש להקפיד לכתחילה לגרור הכל שלא ישאר שום קליפה אפילו כחוט השערה בה""ל).
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לב עד סעיף יד		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	יג. מה נקרא דיפתרא שפסול לכתוב עליו וממתי הוכשר לכתיבה.	"עור שלא עובד לא קרוי קלף רק דיפתרא ופסול. וצריך לעבדו בעפצים ובסיד עד שיפול ממנו השער ויש מי שאומר שאחרי ד' ימים כשר אע""פ שלא נפל השער מאיליו.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לב עד סעיף יד		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"יד. בדיעבד שכתב תפילין על עור שעיבדו בסתמא או בכונת שלא לשמה האם כשר לכתחילה, בשעת הדחק, פסול, מה""ת, מדרבנן. ומה הדין כשנזכר לעשותו לשמה אחרי כמה ימים מתחילת העיבוד."	"פסול. ומ""מ אם אין לו אחרים יניחם בלא ברכה. לפמ""ג הפסול מדרבנן לרע""א מה""ת. ודעת הפנמ""א דבימינו שאין רגילים לכתוב על הקלף סתם עיבוד קלף הוי לשמה ויש לעיין. הבה""ל הביא מחלוקת אם אמרינן הוכיח סופו על תחילתו או דהוי ספק ומ""מ הכריע דבדיעבד אין להחמיר כל שאמר לשמה כשעדיין שם דיפתרא עליו.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לב עד סעיף יד		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"טו. היה צריך להשתמש בעור שמעבד לצורך ס""ת וגם לצורך תפילין ומזוזות וגם לדבר הרשות מהו הנוסח שראוי לומר בשעת העיבוד שעושהו לשמה ומה לא יאמר."	"יאמר שעושהו לקדושת ס""ת והוא מתנה שאם ירצה ישנהו לכל דבר. ולא יאמר שמעבדו לצורך ס""ת או תפילין או דבר הרשות דכה""ג צריך לדין ברירה ובדאורייתא לא סמכינן על ברירה.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לב עד סעיף יד		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"טז. עיבדו לשם תפילין האם מהני למזוזה. עיבד לצורך רצועה ש""ר האם מהני להשתמש בה לבית ש""ר."	"למזוזה מהני דקדושתה קלה מתפילין. עיבד לרצועות י""ל דלא מהני לבתים.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לב עד סעיף יד		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"יז. לגבי עיבוד גוי מה היא דעתו של הרמב""ם בזה. מה דעת הרא""ש בזה. מה הם שני סוגי הסיוע שכתב הבה""ל ומה הנפ""מ ביניהם. ואיך יש לנהוג למעשה."	"דעת הרמב""ם שעיבוד גוי פסול אפילו בישראל עוע""ג ומלמדו לעבד לשמה משום דגוי אדעתא דנפשיה עביד.<br>דעת הרא""ש שבישראל עוע""ג כשר משום דנתינת העורות לתוך הסיד הוא בזמן מועט ובכה""ג שפיר עושה ע""ד ישראל העוע""ג. ולמצוה בעינן שהישראל יסייע עמו קצת.<br>אם עשה פעולה בשותפות העכו""ם ואמר לשמה זה מהני רק להרא""ש.ואם עשה הישראל פעולת עיבוד הנצרכת להשלמת העיבוד לשמה מהני לדעת הט""ז אפילו לא אמר בתחילת העיבוד של הגוי ובזה מהני אפילו לדעת הרמב""ם.&nbsp;<br>לכתחילה יניח הישראל בעצמו העורות לשמה ויאמר לגוי ששאר המלאכות שיעשה ג""כ לשמה. ואם לא אמר כלום לגוי צ""ע כיון שלב""י בכה""ג כשר ולדעת הב""ח אסור. והעושה כהט""ז הנ""ל אין למחות בידו.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לב עד סעיף יד		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"יח. האם מותר לכתוב ש""ס על קלף של בהמה טמאה. מהו לכתוב סת""ם על עור בהמה שנתנבלה. על בהמה טמאה שנולדה מטהורה או טהורה מטמאה."	"ש""ס שרי כיון שלא כתוב עליו שם ה' וכן אם כתוב רק ברמז. נבלה כשר. טמאה מטהורה כשר טהורה מטמאה שו'ת יד אליהו מחמיר.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לב עד סעיף יד		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	יט. מה הדין לגבי ניקב הקלף בשעת כתיבה.&nbsp;<br>כ. מה הדין לגבי ניקב הקלף לאחר כתיבה.&nbsp;	"בשעת כתיבה אם אין הקולמוס עובר עליו בין בכל עובי האות ובין באמצע עובי האות ואפילו אם יש צורת אות עד הנקב. לאחר כתיבה לדעת הט""ז אם הוא באמצע עובי האות מקיל אפילו אין בו שיור. ומרע""א נראה שמפקפק בזה אבל אם יש צורת אות עד הנקב כשר.<br>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לב עד סעיף יד		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"צריך לכתוב ד' של אחד כל כך גדולה כמו ד' דלתי'ן. ואפשר שלא משערים באותו כתב רק כל שיש בו ד' דלתי'ן קטנים מאד סגי. (סימן ל""ב סק""א).<br>ב. לכתחילה יכתוב ש""י קודם ש""ר (רמ""א ס""א). וי""א להיפך מפני ששל ראש קדושתו חמורה. ואנו נוהגים כהרמ""א ובדיעבד אינו מעכב.<br>ג. לכתחילה יכתוב כתיבה גסה קצת שלא יהיו נמחקים (רמ""א ס""ד).<br>ד. צריך שיכתוב בימינו אפילו שולט בב' ידיו. ימיני שכתב בדיעבד בשמאל פסולים (דאין דרך כתיבה בשמאל. ולהפריד נגיעות כשר בשמאל) מיהו אם אינו מוציא אחרים יניחם בלא ברכה. אבל שולט בשתי ידיו שכתב בדיעבד בשמאל כשר. איטר יד שמאל דידיה הוי ימין.<br>ה. המנהג היום לשרטט בכל השיטין וכתב בס' ברו""ש שבשיטין ישרטט לצד השער ולמעלה ולמטה ובצדדין ישרטט לצד שער.<br>ו.א""צ דיו לשמה (מ""ב סק""ח).<br>א""צ בתפילין שרטוט לשמה (בה""ל ס""ו)."	"
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לב עד סעיף יד		מאגר
